מנעולים בדברי חז"ל

יש הטוענים שמנעולים הינם המצאה של העת החדשה. האיזכור הראשון בדברי חז"ל למנעול הינו בספר שיר השיר המיחוס לשלמה המלך שחי לפני כ 2500 שנה(!). הפסוק בשיר השירים אומר כך:(ה,ה) "קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל". הפסוק מדבר על הרעיה שבאה לפתוח את הדלת לדוד לאחר שהתקשטה והייפתה, ודודה חמק ועבר ממנה. מלבד איזכור זה, המילה מנעול אינה מופיע עוד בתנ"ך. לעומת זאת, המילה והשרש פרץ מופיע פעמים רבות בתנך. בין האיזכורים הבולטים, הפסוק המפורסם "ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה" שכאן בא הפועל לפרוץ במשמעות של להתרחב ולגדול. כמו כן הפסוק "וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ וְהִנֵּה יָצָא אָחִיו וַתֹּאמֶר מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פָּרֶץ:" בו מופיעה המילה בשורש לפרוץ במשמעות היותר דומה למשמעות המקובלת כיום.כמו כן "וופורץ גדר ישכנו נחש" (בכתיב חסר במקור) וכו'.

המילה דלת, זוכה לאיזכורים רחבים בכל דברי חז"ל. החל מהתנ"ך בו מופיע המילה דלת מאוד פעמים במשמעות המקובלת כיום.

בדברי חז"ל, החלפת מנעולים לבית חדש, מהווה מעשה קניין ברור ויש להתוקף הילכתי. אם אדם קנה בית ועדיין לא החליף את המנעולים, ישנן דעות שהמקח עדיין לא התקיים.

כמו כן, המושג דלת היה מהווה איזה שהוא צורך בסיסי. לדוגמא, כאשר אדם משכיר בית, אם לא סוכם אחרת, עליו החובה שתהיה דלת לבית.גם כשאדם הינו חלק מחצר משותפת, יכולים תושבי החצר לכפות אותו לשלם עבור דלת לחצר משום שכאמור מדובר בדבר בסיסי.

המקצוע מנעולן הינו גם מקצוע עתיק ביותר. אומנם המילה מנעולן אינה מוזכרת בפירוש בדיברי חזל, אך בהחלט ניכר שהיה מקצוע כזה.

וכן כתב הרמבם(הלכות שכירות ו,ג):

המשכיר בית לחבירו חייב להעמיד לו דלתות ולפתוח לו החלונות שנתקלקלו ולחזק את התקרה ולסמוך את הקורה שנשברה ולעשות נגר ומנעול וכל כיוצא באלו מדברים שהן מעשה אומן והם עיקר גדול בישיבת הבתים והחצרות, השוכר חייב לעשות מעקה ומזוזה ולתקן מקום המזוזה משלו, וכן אם רצה לעשות סולם או מרזב או להטיח גגו הרי זה עושה משל עצמו.

ניתן לראות מכאן שההתעסקות במנעול הייתה מוטלת על אומן-הלא הוא מנעולן.

בנוסף,  ישנו דיון רחב מאוד איזה מעשה נחשב מעשה קניין בנדלן. אחת הדעות הרובחות ביותר הינה שהחלפת מנעול נחשבת למעשה קניין בנדל"ן.


סגור לתגובות